הממלכה של קינסקי
מאת מייקל מורפורגו הינו ספר מרגש מסעיר ומלהיב, המעורר ציפיות ותהיות בקרב קוראיו.
הספר פונה לבני הנוער, מגרה את דמיונם, ובדרך
מופלאה סוחף אותם להיות חלק בלתי נפרד מעולמו של מייקל על כל המשתמע מכך.
הספר הינו אוצר
בלום של ערכים חברתיים ראשונים במעלה. הוא שם במרכז את חשיבותה של המשפחה, חלומות ושאיפות
של האדם. הוא ממקד את תשומת הלב של הקורא לטבע, למלחמה ולהשלכותיה, להתמודדות עם משברים, ולהתמודדות עם חברות ונאמנות.
קריאת הספר לוקחת
אותנו אחורה בזמן, מנתקת אותנו לרגע מן עולם העתיר בפלאי הטכנולוגיה שבו אנו חיים, ומאפשרת לנו ללכת לאיבוד, ללמוד על
עצמנו ובעיקר להסיק תובנות על המרקם החברתי
המקיף כל אחד מאתנו, ועל האופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם משברים שנקרים
בדרכינו.
הרצף העלילתי
המתקיים ביצירה נושק הלכה למעשה לאופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם קושי או משבר. כבר
בתחילת העלילה, מיד עם הגיעו של מייקל לאי,
כאשר הוא משקיף מן הסלעים ובוחן את המקום אליו הגיע הוא מביט בנוף עוצר הנשימה,
וכך שוטח בפנינו את תחושותיו "אפילו אז,
כשעמדתי שם באותו בוקר ראשון, מלא חששות אל מול ההשתמעויות המחרידות של המצב האיום
שנקלעתי אליו, אני זוכר שחשבתי כמה נהדר כל זה, אי תכשיט ירוק עטור בלבן, והים סביב
לו משי כחול מתנוצץ. באופן מוזר, אולי אפילו כי התנחמתי מעט ביופי הבלתי רגיל של המקום,
לא הייתי בכלל מדוכא. להיפך, הרגשתי מרומם באופן מוזר. הייתי בחיים..." (עמוד 55). יש כאן ראייה אופטימית של מייקל ויכולת
מופלאה לראות גם את נקודות האור בסיטואציה הנוראית שפקדה אותו וכל זה במשקפיו של ילד בן שתים עשרה.
אחת החוויות
הגדולות מן הקריאה המשותפת של הספר נבעה מן העובדה שהספר מספק הזדמנויות רבות לשיח
עם התלמידים. היכולת לערב את התלמידים בשלבים רבים בסיפור וההזדמנות למתן חופש ביטוי
למחשבותיהם הן בבחינת רווח עצום לתלמידינו וזוהי המהות האמיתית של ספרות ראויה.
אחת השאלות המרכזיות
שדנו בה בכיתה הייתה האם ראייה זו של מייקל היא תלוית אישיות ומקורה במייקל עצמו, או
שמא סביבתו, קרי הוריו, חיזקו אצלו את הראייה הנ"ל? כמו כן באופן בלתי נמנע נשאלו
התלמידים (ופעמים רבות שאלו את עצמם) מה אני
הייתי עושה לו נמצאתי בנעליו של מייקל? זוהי הזדמנות פז לנהל עם תלמידינו, שנמצאים
בשלב כה מהותי בהתבגרותם, שיחות קולחות על האופן שבו אנו מתמודדים עם קשיים. הסתגלות
למצב חדש והבחירה להתמודד עם מצב זה שזורים כחוט השני לאורך הספר ולכן הם כה רלוונטיים
לעולמם של תלמידנו. בשלב מוקדם זיהו התלמידים את הצד האופטימי שבדמותו של מייקל; וכך
כשנדרשו לקראת סיום היצירה לשער את סופו של הסיפור כל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל,
תארו את שיבתם המאושרת של מייקל וקינסקי לחיק משפחותיהם. הבחירה של קינסקי להישאר באי
ולא לחזור למשפחתו עוררה דיון סוער בכיתה.
זו לא השנה הראשונה
שבה אנו כצוות ספרות מקנות את התהליך של קריאה מונחית בכיתות, אולם אנו יכולות להעיד
שחווינו דיאלוג משמעותי ביותר סביב החוויות שנגזרו מעלילת ספר זה. לכן, לא נותר לנו
אלא להמליץ בחום ללמד את הספר בכיתה לעבור את מסע
הקריאה יחד עם התלמידים, והחשוב ביותר הוא להקצות זמן משמעותי המאפשר לתלמידים
לתת דרור לתחושותיהם בכל ציוני הדרך המשמעותיים שחווה מייקל על האי בחברתו של קינסקי.
ואם נאמר שאתה יודע שקראת ספר טוב כשאתה מעביר
את הדף האחרון ומרגיש קצת כאילו איבדת חבר על זה הספר נאמר...
צוות רב
תחומי צפת : רוויטל, אורלי, יעל ופנינה.
צוות צפת,רויטל,אורלי ,יעל ופנינה,
השבמחקמה שלומכן?
נהניתי מאוד לקרוא את התרשמותכן , ואת חוויות הקריאה המרובות שלכן בעקבות הספר. אני אישית מלמדת אותו כבר כמה שנים בכיתות ז', והשיחות , הדיונים והערכים העולים מתוך הספר, הנם עוצרי נשימה ממש. אכן, בדיוק כפי שכתבתן:"אנו הולכים לאיבוד" יחד עם מייקל , גיבור הספר, והוא מוציא אותנו מן הכורסא , אל הים, אל האי הבודד, אל החופים שטופי השמש, אל הג'ונגל, ושלל החוויות בספר בלתי נגמרות... כמעט שלא ניתן להפסיק את הקריאה, הספר נקרא בנשימה אחת...כך אמרו לי תלמידי וכך גם כל מי שקורא אותו.
אני שמחה על כך שמצאתן ערכים רבים וחשובים העולים מן הספר, והוא עתיר בהם...כמו למשל, יכולת ההישרדות של מייקל, ויכולת האופטימיות שלו גם ברגעים הקשים ביותר...(מאוד אהבתי את זה,) ההורים המיוחדים שלו, יחסים עם זר,ספר התבגרות וחניכה, מסע חיצוני של הגיבור, ומסע פנימי אל תוך הנפש, יחסים בתוך המשפחה...וכך הלאה, הספר מזמן אין סוף ערכים לדיון בכיתה.
אני כמובן, מאוד ממליצה עליו להוראה, אכן הספרות כאן במיטבה, ומספקת לנו אתנחתא נינוחה אל עולם קסום ... אני מוסיפה גם כי הספר כתוב בפשטות, הקריאה קולחת ומתאימה לגיל חט"ב.
נהדר!