בעוד כחודש
מסתיימת שנת הלימודים, ולצערנו לא נספיק ללמד את "הממלכה של קנסקי" בשנה
זו. הספר מאד מוצא חן בעיני שלושתנו, וחשבנו כי הוא מתאים כמשימת קריאה לחופשת
הקיץ. מכאן הגינו את רעיון יחידת הלימוד שבנינו – שיעורים שאינם הוראה של הספר,
אלא הוראה "לקראתו". השיעורים הראשונים בנויים מרצף של ארבע פעילויות
יצירתיות, שמטרת כולן להפעיל את הדמיון של התלמידים, לעודד את היצירתיות שבהם
ובעיקר לעורר בהם את הסקרנות, שתמשוך בעקבותיה את הרצון לקרוא את הספר בקיץ.
כשחיפשנו
יצירה מתוכנית הלימודים שניתן ללמדה בצמוד לספר, תפס את עינינו השיר
"אומץ" של יהונתן גפן. מייקל, גיבור הספר, ניחן בשלל תכונות מעוררות
הערצה, שבזכותן הצליח לשרוד באי ואף להתקרב לקנסקי ולהתבגר לצדו. אחת התכונות
שנכחה כבת זוג של התכונה "סקרנות" כבר מתחילתה של העלילה היא –
"אומץ".
השיר
"אומץ" מדבר על גורל האדם, שנולד להלך כל חייו על פני גשר צר, ועל האומץ
הדרוש לו כדי לעבור את הדרך בלי לתת לפחד להשתלט על התנהגותו[1]. גורל
כל אדם באשר הוא אדם, ולא רק גורלו של זה שצריך להתמודד עם דברים קיצוניים כמו
חיים על אי בודד. הליכה בדרך החיים היא עניין קשה שעל האדם להתאמץ ולהיזהר בה. הדובר
בשיר משלים עם היות הפחד חלק מהותי מטבעו של האדם, אך קורא לאדם לא לתת לפחד זה
להשתלט על חייו ולהכתיב לו את הדרך.
עלילת הספר
"הממלכה של קנסקי" מפגישה את הקורא עם סיטואציות רבות המחייבות את האדם
לגלות אומץ. מייקל, גיבור הספר, שהוא בסך הכל נער, מפגין אומץ רב בהזדמנויות רבות
לאורך הספר. וכמוהו גם חברו/מורהו קנסקי.
מעניין
לתהות - האם גם הספר "הממלכה של קנסקי" מציג תפיסה כזו של החיים?, האם
גם גישתו של המספר הגיבור בספר היא שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מן החיים? האם הוא
מפחד? כיצד מופגן הפחד שלו? האם הפחד מכתיב את דרכו? האם הוא לומד במהלך העלילה
לשלוט בפחדיו? ומה לגבי קנסקי?
פחד ואומץ
נתפסים כהפכים, אך למעשה אומץ הוא היכולת להתגבר על הפחד. הפחד קיים בעלילת
הספר, אך הוא פחות נוכח ומופגן. הקורא חש פחד מתוך הזדהותו עם מייקל ושמח עם
גילויי האומץ והיוזמה שהוא מפגין. נחישות יותר מאשר פחד היא המכתיבה את דרכו של
מייקל על האי.
ומה באשר
לקנסקי?
קנסקי מצא
את הדרך לחיות בשלווה ובהשלמה. פחדיו היומיומיים הם כלפי הקופים, אליהם נקשר
ועליהם הוא מגן, ופחדו הגדול, כך מסתבר, הוא מן ה"הצלה". קנסקי מצא את
הדרך להלך על "הגשר הצר" של חייו, ומבחינתו חזרה ליפן ולחייו הקודמים,
יש בה ערעור של היציבות שרכש והיא זו שמפחידה אותו.
לסיכום, לדעתנו שני גיבורי הספר, מייקל וקנסקי, אינם
נותנים לפחד להשתלט על התנהגותם. שניהם הצליחו להלך בעדינות וברגישות על הגשר הצר,
ובזכות זה גם זכו לקשר המשמעותי שנרקם ביניהם.
מאיה היימן, זוהר הרפז ודניאלה לשם.
צוות לידה מה שלומכן?
השבמחקהצבתן כתימה מרכזית, את עניין האומץ של גיבור הספר, מייקל,וגם את האומץ של קנסקי. אכן, מייקל , למרות היותו ילד ,רק בן 10-11, הינו אמיץ במיוחד. לעיתים, האדם אינו יודע עד כמה הוא אמיץ, או מסוגל, עד לרגע שהוא נאלץ, שלא מרצונו, להתמודד עם מצב נתון, ואין לו הרבה ברירות. התלמידים בכיתה בה לימדתי את הספר, נפעמים ממייקל, על התעוזה שלו, על הנחישות, כפי שכתבתן, ועל ההישרדות שלו בתנאים זרים ומנוכרים לחייו הקודמים. זוהי תימה חשובה מאוד. אכן, יש ללמוד ממיייקל רבות.
שמנה לב לכך, שהספר מסתיים בסוף טוב...משמע, הנחישות, והאומץ שמייקל מגלה לאורך שהותו באי, ובכלל, מניבים תוצאות טובות, ומדרבנים את הקורא ללמוד ממייקל.
אני שמחה על כך שהספר מוצא חן בעיניכן, אני בהחלט מסכימה איתכן כי הוא יכול להתאים לקריאת הקיץ. ואני כבר סקרנית לקרוא את מערך השיעור עם המשימות שהכנתן לתלמידים.
בהצלחה רבה!