אהבתי לקרוא את הספר "הממלכה של קנסקי" של מייקל מורפורגו, אך יותר מכך אהבתי להקריא לתלמידים את הספר. הכתיבה הקולחת והסיפור המותח עניינו את תלמידי מאוד. הספר מספק לתלמידים הצצה לעולמו של מייקל, נער בגיל תלמידינו, החווה בעיות כשל ילדים רבים בעולם, אך נוף עולמו שונה לחלוטין.
אחד המוטיבים החוזרים בספר, היא החל מפיטורי הוריו, עזיבת הבית והארץ והיציאה לנדודים וההסתגלות לחיים באי. אהבתי לשמוע את דעותיהם השונות של תלמידיי בנוגע לשינויים בחייו של מייקל ולתגובותיו להם. מייקל מוכיח בספר פעם אחר פעם כי הוא מסוגל, למרות הקשיים הרבים, להתסגל למצבים קשים ולעמוד באתגרים לא פשוטים כלל לילד בגילו ואף למבוגרים. יכולת זו מוטלת בספק כאשר מייקל פוגש בקנסקי על האי. למרות נסיונותיו להגיע אליו, הוא נתקל בחומה בצורה שאינה מאפשרת לו להתקרב לקנסקי. אך גם באתגר זה עומד מייקל היטב, ומצליח "להגיע" לקנסקי וליצור עימו ידידות מופלאה. הידיות מתפתחת ונבנית בהדרגה ומייקל וקנסקי לומדים אחד על השני ואחד מהשני.
לקראת סיום הספר ביקשתי מתלמידיי לכתוב סוף משוער לסיפור. רובם כתבו על חזרתם של מייקל וקנסקי הביתה, אחדים הצשיכו בעלילות של שניהם באי ואף אחד לא שיער את הסוף. למרות הציפיה של כולנו שקנסקי יחזור עם מייקל לביתו ואל משפחתו ביפן, נותר קנסקי על האי ושולח את מייקל לבדו אל העולם החיצון. מייקל חוזר אל הוריו ברגשות מעורבים, מתוך ידיעה ברורה שהפרידה מקנסקי היא סופית. ברגשות מעורבים, ניסינו גם אנחנו בכיתה להעלות רעיונות לגבי בחירתו של קנסקי להישאר באי ולא לחזור אל ביתו.
אחד הדברים אותם אהבתי מאוד, היא היכולת לערב את התלמידים בשלבים רבים בסיפור ולתת להם חופש ביטוי ויצירה למחשבותיהם דרך הספר. העלילה הדמיונית והסיפור המרתק הצליחו ליצור אווירה נעימה ומעניינת לאורך כל קריאת הספר.
הדס חוברה
אחד המוטיבים החוזרים בספר, היא החל מפיטורי הוריו, עזיבת הבית והארץ והיציאה לנדודים וההסתגלות לחיים באי. אהבתי לשמוע את דעותיהם השונות של תלמידיי בנוגע לשינויים בחייו של מייקל ולתגובותיו להם. מייקל מוכיח בספר פעם אחר פעם כי הוא מסוגל, למרות הקשיים הרבים, להתסגל למצבים קשים ולעמוד באתגרים לא פשוטים כלל לילד בגילו ואף למבוגרים. יכולת זו מוטלת בספק כאשר מייקל פוגש בקנסקי על האי. למרות נסיונותיו להגיע אליו, הוא נתקל בחומה בצורה שאינה מאפשרת לו להתקרב לקנסקי. אך גם באתגר זה עומד מייקל היטב, ומצליח "להגיע" לקנסקי וליצור עימו ידידות מופלאה. הידיות מתפתחת ונבנית בהדרגה ומייקל וקנסקי לומדים אחד על השני ואחד מהשני.
לקראת סיום הספר ביקשתי מתלמידיי לכתוב סוף משוער לסיפור. רובם כתבו על חזרתם של מייקל וקנסקי הביתה, אחדים הצשיכו בעלילות של שניהם באי ואף אחד לא שיער את הסוף. למרות הציפיה של כולנו שקנסקי יחזור עם מייקל לביתו ואל משפחתו ביפן, נותר קנסקי על האי ושולח את מייקל לבדו אל העולם החיצון. מייקל חוזר אל הוריו ברגשות מעורבים, מתוך ידיעה ברורה שהפרידה מקנסקי היא סופית. ברגשות מעורבים, ניסינו גם אנחנו בכיתה להעלות רעיונות לגבי בחירתו של קנסקי להישאר באי ולא לחזור אל ביתו.
אחד הדברים אותם אהבתי מאוד, היא היכולת לערב את התלמידים בשלבים רבים בסיפור ולתת להם חופש ביטוי ויצירה למחשבותיהם דרך הספר. העלילה הדמיונית והסיפור המרתק הצליחו ליצור אווירה נעימה ומעניינת לאורך כל קריאת הספר.
הדס חוברה
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהדס מה שלומך?
השבמחקאני נהנית לקרוא כל מילה שכתבת, והכי נהנית מכך שהינך משתפת אותנו בחוויות מקריאת הספר בכיתה הלכה למעשה, ומן הרשמים והתגובות של התלמידים/ות שלך. ממש חגיגה שלימה סביב הספר.
אני רוצה להתייחס במיוחד לשלל היצירתיות שהספר מזמן...אף אני כמותך, כאשר אני מלמדת/קוראת את הספר עם תלמידי, באופן מפתיע ונפלא, הספר ממש מזמן "לעוף על הדמיון", הסיטואציות על הים, על האי הבודד, עם חבר סודי, עם הכלבה השובבה, עם הקופים...ומה לא... גורמים לכך שהתלמידים, נשארים פעורי פה, ואינם מוכנים להפסיק את הקריאה, או לצאת להפסקה...עד כדי כך...ומהי "שמחת קריאה" אמיתית אם לא זה?
בחרת לדון עם תלמידייך בתימה העוסקת בהתמודדות של מייקל על האי, עם קנסקי שהתחיל כידיד, הפך לאויב, ןחזר להיות ידיד, מקסים, וחשוב מאוד מן הערך האישי והחברתי של התמה.
ואני מוסיפה כי כדאי להרחיב את התימה ולהגדיר אותה כ"התמודדות והסתגלות", ולפתח את שני המושגים החשובים הללו יחד עם התלמידים.
אהבתי מאוד את משימת ה"טרום סיום" לספר, בה התלמידים משערים בכתיבה חופשית, מה יהיה הסיום..
אני מאמצת את הרעיון המקסים הזה גם עם התלמידים שלי.
את מסכימה לי/לנו ללמוד ממך נכון?
המשך "שמחת קריאה"..